יתרונות הרפואה היפנית על פני הדיקור הסיני
רקע היסטורי
לדיקור הסיני ולדיקור היפני שורשים במזרח. הדמיון העיקרי ביניהם נמצא רק בשם. הדיקור הסיני המתבצע כיום נובע מעקרונות רפואיים קלאסיים אשר תועדו לאחרונה בסין העתיקה לפני כאלפיים שנה. מאז המאה השישית לספירה כל אחת משיטות הדיקור, הסינית והיפנית, הלכו לדרכן ופיתחו מסורות אישיות משלהן.
האבחון על פי הרפואה היפנית
האבחון העיקרי ברפואה היפנית נעשה על פי אבחנת גוף, כאשר הבטן ואזורים שונים בגוף משמשים כסמן אמין ומדויק למצבו הפיזי והנפשי של המטופל. באיתור אזורים רגישים, המטפל מבחין בחוסר איזון ברמה האנרגטית, בזרימת הדם ובתפקוד האיברים הפנימיים.
השיטות אשר מייחדות את הרפואה היפנית הן בעיקר מישוש ואבחנה בטן, אבחנת גוף שעשירה בנקודות, רפלקסים ודיקור עדין שטחי שכמעט שלא מורגש.
כמו כן, ברפואה היפנית מושם דגש על שימוש במוקסה ישירה. מוקסה היא מילה ביפנית שמשמעותה צמח לבעירה ומשמשת ברפואה סינית. את המוקסה מכינים מצמח הלענה. המוקסה, הידועה כצמח מרפא, היא שיטת חימום המהווה חלק בלתי נפרד מהרפואה הסינית. מוקסה ישירה היא גרגרים קטנים של מוקסה אותם מניחים על העור, הגורמים לאפקט של הנעה וחיזוק. כמו כן, ברפואה היפנית משתמשים בחיבור נקודות דיקור באמצעות תיילים חשמליים עדינים עם קטבים בצבעים אדום, שחור וירוק, זאת על מנת להעצים את הטיפול.
הרפואה היפנית היא שיטת ריפוי ידידותית המשלבת גישה מזרחית מסורתית לצד תפיסה מערבית את גוף האדם.
סוד קסמה של רפואה זו היא אבחנת מישוש פשוטה ומדויקת.
לאור האבחנה הברורה, ניתן לרפא ולאזן את איברי הגוף באמצעות דיקור וכתוצאה מכך להיטיב עם בריאות המטופל.
הדיקור היפני כמעט ואינו כואב, מאחר שהוא מתבצע באמצעות מחטים דקיקות החודרות את העור באופן שטחי ביותר.
תפקיד המטפל ההוליסטי ברפואה יפנית
התפקיד של המטפל ההוליסטי הוא לזהות מתי הכאב של המטופל נובע ממקור פנימי ומתי לא, מתי הבעיה היא מקומית ומתי היא השלכה של בעיה באזור אחר בגוף. לדוגמה, הפציינט מגיע לקליניקה עם אבחנת דורבן לפי מיקום הכאב. כאב במרכז העקב לעיתים קרובות מוגדר כ"דורבן" . כאב בעקב יכול לנבוע מכאבי סיאטיקה (כאבי גב תחתון המקרינים לירך ולשוק האחוריים ולעקב). כמו כן, כאב בעקב יכול לנבוע ממיגרנות. באורתופדיה הוליסטית האבחנה במגע היא הכרחית על מנת לבצע אבחנה מדויקת.
כמו כן, כאב מוקרן לעיתים מאיברים פנימיים. הכאב המוקרן מאיבר פנימי הנפוץ ביותר הוא הכאב המוקרן מהכבד. ההשפעה של הכבד על כאבים אורטופדיים היא בעיקר בצד ימין של הכתף, השכמה והצוואר.
ההבדלים המרכזיים בין שיטות הדיקור הסיני והיפני
גודל המחטים – המחטים היפניות דקות וחדות יותר ממקבילותיהן הסיניות המאפשרות מעבר רך יותר דרך העור, ועל כן הכאב בעקבותיהן מופחת בצורה ניכרת.
שיטת ההחדרה – דיקור במחט סינית כולל הרמה, דחיפה וסיבוב המחטים עד להגעת הצ'י (כוח החיוּת הטבוע בכל היצורים החיים והצמחים. מילולית ניתן לתרגם את המושג גם ל"נשימה", או "אוויר"). המטפל יודע בוודאות שהצ'י הושג כאשר המטופל חש בזרם חשמלי, או בעיצבוב חשמלי. המטפל בדיקור היפני מסתמך על חוש המגע על מנת להרגיש את הצ'י מגיע. אין הכרח שהמטופל יחוש חום, עקצוץ או זרם חשמלי.
עומק החדרת המחט – מחטים בדיקור היפני מוחדרות בצורה עדינה ושטחית מאשר בצורה הסינית. מחט סינית נוטה להיות מכוונת יותר לאזורים הבשרניים של הגוך ועל כן היא מוחדרת בדרך כלל בין 1-5 ס"מ. הדיקור היפני עוסק באזור שמתחת לעור, שבו מספר העצבים השולחים מסרים למוח חזק מאוד. כתוצאה מכך, המחטים מוחדרות רק בין 1-5 מ"מ.
השימוש במוקסה – רוב מטפלי הדיקור היפני משתמשים במוקסה כחלק משגרת הדיקור. השימוש בטכניקה של מוקסה כרוך בחימום נקודות הדיקור על ידי שריפת המוקסה.
תחושת הרמוניה של הגוף – טיפול בדיקור סיני יתמקד בדרך כלל בבעיה פרטנית שלשמה המטופל מגיע. לעומת זאת, בדיקור היפני מושם דגש בהתחלה על איזון האנרגיה בגוף המטופל, ורק לאחר מכן טיפול בבעיה שעל הפרק.
סיכום
האבחון העיקרי ברפואה היפנית על פי מישוש ואבחון הבטן, בדיקת רפלקסים (לחיצה בו זמנית על מקום הכאב ונקודת הדיקור שאמורה להקטין את הכאב) ודיקור עדין ושטחי. לאור האבחנה הברורה, ניתן לרפא ולאזן את איברי הגוף בעזרת דיקור וכתוצאה מכך להיטיב עם בריאות המטופל. לאור האמור לעיל, הרפואה יפנית נותנת אבחון ומענה טיפולי טובים יותר מהרפואה הסינית במידת הצורך.
